פיצויים על רשלנות רפואית בזמן הליך חדלות פירעון: האם הנאמן יכול לקחת אותם?

אדם שנפגע מרשלנות רפואית מוצא את עצמו לא פעם בשתי חזיתות במקביל: תביעת נזיקין שנמשכת שנים, והליך חדלות פירעון שנפתח משום שההכנסה נעלמה והחובות נערמו. ואז, אחרי המתנה ארוכה, מגיע הפיצוי. השאלה שמטרידה כמעט כל חייב במצב הזה היא פשוטה: האם הכסף הזה בכלל יישאר אצלי, או שהנאמן ייקח אותו לטובת הנושים?

התשובה אינה "כן" או "לא". היא תלויה בשאלה על מה בדיוק ניתן הפיצוי, באיזה שלב של ההליך הוא התקבל, ואיך נוסחו פסק הדין או הסכם הפשרה.

נקודת המוצא: זכות התביעה היא נכס

לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, עם מתן הצו לפתיחת הליכים נכנסים לקופת הנשייה כלל נכסי החייב, וגם נכסים שיגיעו לידיו עד למתן ההפטר. "נכס" אינו רק דירה, רכב או חשבון בנק. גם זכות תביעה היא נכס, ובכלל זה תביעת רשלנות רפואית תלויה ועומדת, ואפילו עילת תביעה שטרם הוגשה.

מכאן נגזרות שתי מסקנות מעשיות. הראשונה, החייב חייב לדווח לנאמן על התביעה או על העילה, גם אם טרם ברור מה שוויה. השנייה, ניהול התביעה, ובמיוחד סיומה בפשרה, מחייב את מעורבות הנאמן ואת אישור בית המשפט של חדלות הפירעון.

לא כל שקל בפיצוי נראה אותו דבר

כאן נמצא לב העניין. פיצוי בתביעת נזקי גוף מורכב מראשי נזק שונים, ובתי המשפט נוטים להבחין ביניהם לפי תכליתם:

• רכיבים אישיים: פיצוי על כאב וסבל, וכן כספים שנועדו לממן צרכים רפואיים עתידיים כמו טיפולים, סיעוד, עזרת הזולת, ניידות והתאמת דיור. רכיבים אלה צמודים לגופו ולשיקומו של הנפגע. הגישה המקובלת היא שאין זה צודק שהנושים ייהנו מכסף שנועד לאפשר לאדם לחיות עם נכותו, ולכן רכיבים אלה נשארים בדרך כלל בידי החייב, כולם או רובם.
• רכיבים כלכליים: פיצוי על הפסדי שכר בעבר ועל אובדן כושר השתכרות. כסף זה בא במקום הכנסה שהחייב היה מרוויח אלמלא הפגיעה, הכנסה שממילא הייתה משמשת בחלקה לפירעון חובותיו. לכן רכיבים אלה צפויים להיכנס לקופת הנשייה, באופן מלא או חלקי, בהתחשב בצורכי המחיה של החייב ומשפחתו.

ההבחנה הזו אינה נוסחה מתמטית. בית המשפט מפעיל שיקול דעת, בוחן את חומרת הנכות, את גובה החובות ואת התנהלות החייב, ומאזן בין השיקום של הנפגע לבין זכויות הנושים.

למה הניסוח של הפשרה קובע כל כך הרבה

רוב תביעות הרשלנות הרפואית מסתיימות בפשרה, ורוב הסכמי הפשרה נוקבים בסכום כולל אחד, בלי פירוט. עבור נפגע רגיל זה לא משנה. עבור נפגע שנמצא בהליך חדלות פירעון זו עלולה להיות טעות יקרה: כשאין חלוקה לראשי נזק, קשה בהרבה לשכנע שחלק מסוים מהכסף הוא "אישי" ומוגן.

לכן חשוב שמי שמנהל את תיק הנזיקין יידע על ההליך כבר מההתחלה. עורך דין רשלנות רפואית שמודע לכך שהלקוח נמצא בחדלות פירעון יכול לדאוג שהסכם הפשרה או פסק הדין יפרטו את ראשי הנזק, שחוות הדעת הרפואיות והשיקומיות יבססו היטב את הצרכים העתידיים, ושהפשרה תובא לאישור בתיאום עם הנאמן. העבודה המשותפת בינו לבין עורך הדין שמלווה את הליך חדלות הפירעון היא שמכריעה כמה מהפיצוי יישאר בסוף בידי הנפגע.

עניין של תזמון: לפני הצו, במהלך ההליך ואחרי ההפטר

• פיצוי שהתקבל לפני פתיחת ההליך: הכסף שנותר ממנו הוא נכס ככל נכס אחר, ויש לדווח עליו. גם כאן ניתן לטעון שכספים שיועדו לצרכים רפואיים ראויים להגנה.
• פיצוי שמתקבל במהלך ההליך: זה המצב השכיח, ועליו חלה ההבחנה בין הרכיבים שתוארה למעלה.
• פיצוי שמתקבל אחרי ההפטר: אם העילה נולדה לפני ההפטר ולא דווחה, הנאמן והנושים רשאים לבקש את ביטול ההפטר. אם האירוע הרשלני עצמו התרחש אחרי ההפטר, הפיצוי שייך לחייב בלבד.

הטעות החמורה ביותר: להסתיר

חייבים רבים מתפתים שלא לספר לנאמן על התביעה, מתוך חשש שהפיצוי יילקח. זו טעות. הליך חדלות פירעון מבוסס על תום לב וגילוי מלא, ותביעות נזיקין מתגלות בקלות, דרך בתי המשפט, חברות הביטוח והעברות הכספים. הסתרה עלולה להוביל לביטול ההליך, לשלילת ההפטר ולאובדן ההגנה מפני הנושים, ובסופו של דבר גם לאובדן הפיצוי עצמו. גילוי מוקדם, לעומת זאת, מאפשר להציג מראש את הטיעון להגנה על הרכיבים האישיים.

ומה לגבי קצבאות הנכות?

לצד הפיצוי, נפגעים רבים מקבלים קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. קצבאות אלה מוגנות ככלל מפני עיקול, אך הן נלקחות בחשבון כאשר בית המשפט בוחן את ההכנסה הפנויה של החייב וקובע את גובה התשלום החודשי בהליך.

לסיכום

הנאמן אינו יכול לקחת באופן אוטומטי את כל פיצויי הרשלנות הרפואית, אך גם אי אפשר להניח שהם מוגנים במלואם. מה שנועד לכאב, לטיפול ולשיקום נשאר בדרך כלל אצל הנפגע, ומה שמחליף הכנסה עשוי לשמש לפירעון החובות. ההבדל בין תוצאה טובה לרעה נקבע לרוב מוקדם מאוד: בגילוי מלא לנאמן, בניסוח מפורט של הפשרה ובתיאום בין שני ההליכים.

המידע במאמר זה כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. אם אתם נמצאים בהליך חדלות פירעון, או שוקלים לפתוח בו, ובמקביל מנהלים תביעת נזקי גוף, ניתן לפנות למשרד עו"ד איתי גזית לבחינת המקרה.